כבר שנתיים שהקורונה הארורה כאן. בכל פעם שאנחנו מרגישים שהנה, היא הולכת, המנוולת מגיחה שוב ואיתה נסגרים שמי ישראל. גם בחג חנוכה האחרון כשכולנו כבר פנטזנו על דיוטי פרי ויעדים נשכחים באירופה היא שברה לאלפי זוגות את החלום וביטולי הטיסות לא איחרו להגיע. כי וואלה, מי רוצה לשבת בבידוד.
אני החלטתי לא לתת לרוחי ליפול, תפסתי חברה שמתאימה למשימה והלכנו לזלול את שוק התקווה. למה דווקא שם? כי בעיני השוק הזה הוא חוויה קולינרית לא פחות מרשימה משוק לוינסקי או הכרמל. עצם העובדה שהשוק הזה לא מתוייר כמעט ומתפקד כשוק "כמו של פעם" הוא מעורר איזשהו יצר סקרנות והרפתקנות ודורש מהמטייל להתאמץ קצת יותר. אזהיר ואומר, חלק מהבסטיונרים "קצרים" בסבלנות כלפי תיירים, הם באו לעבוד ואין להם כוח לחפירות שלכם. כאן לא תמצאו בתי קפה מלוקקים עם פלייליסט עלק מגניב, אבל בהחלט תמצאו אוכל טעים ומגוון מאוד לאכול במקום וגם לקחת הבייתה.
הנה 7 המלצות שלי לשוק התקווה
1. גיחה לטורקיה – מאפיית דילק (ההגנה 33 תל אביב)
על בורקס מים כבר שמעתם? מאפיית דילק היא הסיבה שבגללה רציתי להגיע לאזור כבר המון זמן, אם אתם אובססיביים לבורקס (כמוני) אתם חייבים לבקר שם. המאפייה הנהדרת הזו יושבת על רחוב ההגנה, מחוץ לשוק ושם תוכלו לטעום מגוון של בורקס מבצק יופקה. זהו בצק בשרני יחסית ומעט יותר פריך בהשוואה לבצק של הבורקס הטורקי שאנחנו רגילים אליו בישראל (הכל כמובן תוי בטכניקת ההכנסה).
לקחנו בורקס שבלול במלית גבינה ובורקס מים במלית של תרד וגבינות. בורקס מים זה סוג של מאפה המזכיר מאוד לזניה, שווה לגמרי לנסות. בעיני אנחנו עם של חובבי "קריספי" ולכן אני מניחה שרוב המבקרים ייהנו יותר מהשבלול.
כל הבורקס מגיעים במגוון מליות ויש גם "אצבעות בורקס" שהם הגרסה המוקטנת של השבלול. המחיר מגוחך, 25 שקלים למנת בורקס די גדולה.
בקיצור, חובה לבקר שם!
דילק, בורקס טורקי אסלי 
2. גבינות ואנרגיות חיוביות – המעדנייה של רוזי
בכניסה לשוק, בצד השמאלי והחיצוני שלו שוכנת לה מעדנייה נהדרת ולא מספיק מוכרת לטעמי. שם תוכלו למצוא אוסף ענק של גבינות מכל העולם וגם מוצרים נוספים כמו פסטות, דבש, שמן זית וממרחים שווים. בעלת המקום רוזי היא אטרקציה בפני עצמה, אם התמזל מזלכם והגעתם במשמרת שלה אתם צפויים לקבל שירות מפצצת אנרגיה חיובית שתפנק אתכם עד שתצרחו די.
אגב, היא גם בת העדה שלי, קווקזית מהממת ממש. כשאתם מגיעים מגידו לה שאלונה הבת של מינה שלחה אתכם.
רוזי מדגמנת לצד הגבינות שלה 
3. והשוק מה איתו?
בתור גרגרנית מן המניין שמתי לב לתופעה מעט משונה בכל הנוגע לביקורים ביעדים קולינריים. אנחנו מגיעים ליעד חמושים במפת גוגל מסומנת בכל ההמלצות שקיבלנו, נכנסים למוד "משימתי" כי חייבים להספיק הכל ולגמרי שוכחים לעצור שנייה, לנשום נשימה עמוקה ולהסתכל סביב.
אז הנה, הגעתם לשוק של ממש, כמו שם פעם, פה תושבי השכונה קונים את האוכל שלהם, תתחברו לווייב, תכניסו רגע את הטלפון עמוק לתיק והסתובבו בשדרה המרכזית של השוק, כאן תמצאו צרורות של ירוקים רעננים בטירוף, לא כמו אחיהם החיוורים מהסופר. ירקות, פירות וגם אנשים מסקרנים. בקיצור, באתם לשוק, תהנו מזה. רובינו שכחנו את חוויית הקנייה הזו.
4. מאפייה בוכרית
זוכרים שכתבתי לכם שבחלק מהמקומות תצטרכו להתאמץ כדי לקבל יחס? הנה, הגעתם לאחד מהמקומות האלה. ממש בסוף השדרה המרכזית מימין, צמוד לדוכן מוצרי אלקטרוניקה ישנה מאפייה בוכרית נהדרת. כשהגעתי שני האופים היו בתוך החלל הפנימי ובחוץ שכבו רק כמה מארזים עם קרקר בוכרי דקיק. ישבתי להם על הוריד עד שבסופו של דבר קיבלתי את מבוקשי – 2 לחמים בוכרים דחוסים ושזופים. הכי אני אוהבת לכרסם את החלק המרכזי, הוא דק, קריספי ומכוסה קצח.
בנוסף ללחם תוכלו לרכוש שם מגוון מאפים ממולאים נוסח תושבי אוזבקיסטאן.
5. נחום האופה העירקי – רח' נתן 5
חברתי לסיור, יפית המהממת היא בת לעדה העירקית. מאחר וידענו שיש בשוק מספר מאפיות עירקיות החלטנו לצוד אחת שווה כדי לפנק את אבא של יפית. אחרי שעברנו כמה מקומות ולא מצאנו בהם כלום, מוכר הזיתים (עליו בהמשך) שלח אותנו "פה, את הולכת 4 מטר, תגידי שעופר שלח אותך".
טוב, אנחנו מגיעות ונחום יושב בכניסה למקום שנראה שומם, חוסם בעזרת רגליו את הכניסה מפני מבקרות לא רצויות (אנחנו). בזווית העין אני קולטת מארזים של בעבע בתמר וצורחת ליפית, תראיייייייי! הנה מה שחיפשנו. נחום עדיין אדיש, לא מגיב. בקיצור, התעלקנו לו על הנשמה ורק אחרי שהוא הבין שאנחנו לא מתכננות ללכת הוא החל לשלוף מכל מיני מחבואים מאפים ומעדנים עירקים לתפארת! הכי אהבתי את הסמבוסק גבינה שלו (עג'ב ג'בן) – מאפה קטן ממולא גבינה עירקית מלוחה. בנוסף היו שם זינגולה – מזכיר קצת שבאקיה, יהודי עירק מכינים אותה לחנוכה ופורים ויש הנוהגים לאכול אותה בתוך לחמנייה. וגם מין חלקום עם שקדים או פיסטוקים (בעבע קדרסי).
בסוף הביקור נחום אפילו הסכים לתת לנו את מספר הטלפון שלו אז אם מישהו רוצה, תמורת בורקס פריך אני מוכנה לתת לו את הפרט החסוי הזה.
נחום וסמבוסק הגבינה שלו 
צד ימין זנגולה, צד שמאל החלקום העירקי
6. הזיתים של עופר
שוק התקווה עמוס מעדניות, המליצו לי על כמה אבל כשהגעתי אליהן לא אהבתי אותן לכל מיני סיבות. חלקן מלוכלכות נורא וחלקת מאוד יקרות כי כבר "יש להן שם". אם תמשיכו מהמאפיה של נחום כמה מטרים למעלה, מצד ימין שלכם תראו מעדנייה קטנה, יש כמה סוגי זיתים טעימים מאוד וגם עמבה למי שאוהב. עופר עצמו הוא איש נעים וגם המחירים אצלו מעולים.
7. חביב מלך הקובות – הקראחנה של שוק התקווה
אחרי סיבוב בשוק אתם בטח עייפים ומתים לשבת איפשהו, המקום של חביב הוא בול בשביל זה. כאן תאכלו לטעום מגוון ממש גדול של קובות ולשבת עם החברה המגניבים של השוק. המקום הוא עצום ביחס למסעד שוק ולפי מה שהסביר לי עובד המקום ביום שישי בבוקר – צהריים המקום הופך לטברנה עירקית של ממש עם מוזיקה ועשרות מבקרים מהשכונה שבאים לשבת, להתעדכן בחדשות השבועיות וגם לאכול צלחת קובה לפני שבת.
בגלל שהיינו מפוצצות מאוכל לקחנו הביית קובה חמו – דיסקית גדולה של קובה והוא היה נהדר.
יאללה, תבלו ותספרו לי איך היה
אלונה
