אצלנו בבית טרה היה שמור רק לחג הפסח ומעולם לא בישלו אותו בימי חול, כשעלינו ארצה גיליתי שנשות העדה מחליפות את עלי החובזה בעלי מנגולד וגם אני עושה זאת לפעמים. אך עם כל הכבוד למנגולד, בתקופה הזו שחצרות הבתים מוצפות בעלי חובזה יפיפיים ופסח מתקרב, אני לא יכולה שלא לחשוב על התבשיל הזה ועל האיש האהוב עלי ביקום – סבא שלי. אז שילוב הנסיבות והגעגועים העזים לאיש שכבר לא איתי הביאו אותי לפרסם דווקא עכשיו את המתכון הזה (שצולם לפני למעלה מ-3 שנים) מתכון שמשום מה כמעט ולא מוכר בישראל מחוץ לגבולות העדה.
עוד נקודה שחשוב לי להתיחס אליה אם כבר מדברים על מטבח קווקזי…
פעולת התיעוד שלי משום מה מצליחה לעורר זעם רב בקרב חלק קטן מנשות העדה (בדרך כלל הצעירות שבהן), אולי שם המשפחה שקיבלתי עלי מבן זוגי מעורר אנטגוניזם כי מי היא בכלל האיזנברג הזאת שתספר לנו על מאכלי העדה שלנו (חברות, אני חנונוב במקור, ראו הוזהרתן). חלקן מבקשות ממני להפסיק להטעות את הציבור ולהמציא מאכלים, אחרות כותבות שלא דייקתי במרכיבים. הן מרגישות שאני מחללת את מאכלי ילדותן ועל כך אני מתנצלת בפניהן. אין לי כוונה כזו וכל מטרתי היא להחזיר בעיקר לעצמי את החולייה שאבדה לי במורשת הקולינרית של נשות משפחתי. אז איך אומרים? מי שלא טוב לו, יום טוב לו (מילים ולחן עממי).
הן כמובן צודקות מנקודת מבטן, המטבח שלנו כמו כל מטבחי העולם מורכב מתתי מטבחים. ההבדלים הם רבים, החל מאוכל זהה שקיבל שמות שונים לגמרי ועד מאכל שהוכן בטכניקות ומרכיבים שונים בכל אזור ואפילו בכל בית. קחו למשל את הטרה, באזורים מסויימים בישלו את הבשר בנפרד, בחלקם הוא טחון ובחלקם קצוץ. באחרים הוסיפו עוד מני עשבי תיבול לתוך הסירים, חלק מהנשים נהגו לחלוט את עלי החובזה ולטחון אותן במטחנת בשר לפני שהוסיפו לתבשיל, באזור אזרבג'אן במשפחות מסויימות נהגו להוסיף מעט ערמונים מה שהפך את התבשיל למעט סמיך יותר וכו'. אני מביאה בפניכם את הגרסה שסבא שלי הכין ואותה בחרתי לפרסם כאן.
מתכון לטרה – תבשיל פסח חגיגי של יהודי קווקז
חומרים ל-4-6 מנות:
2-3 כפות שמן נטרלי לטיגון
1 בצל בינוני קצוץ דק
400 גרם בשר בקר או כבש טחון מנתח שומני
1/2 צרור כוסברה קצוץ
500 גרם עלי חובזה צעירים שטופים וקצוצים גס (או 2 צרורות מנגולד)
3 וחצי כוסות מים
פלפל שחור טחון
1/2 כפית כמון טחון
מלח
1/4 כוס אורז עגול
להגשה:
מצה שבורה לפיסות בינוניות
אופן ההכנה:
+ מחממים שמן בסיר, מוסיפים בצל קצוץ ומטגנים 4-5 דקות עד להזהבה. מוסיפים בשר ומטגנים על להבה גבוהה תוך כדי ערבוב עד שצבעו מתחיל להזהיב.
+ מוסיפים כוסברה וחובזה ומטגנים 3-4 דקות, עד שהעלים מאבדים מנפחם. מוסיפים מים, מביאים לרתיחה ומבשלים בסיר מכוסה על להבה נמוכה כ-50 דקות עד שהעלים מתרככים מאוד. מתבלים במלח, פלפל וכמון ומערבבים.
+ יוצרים גומחה במרכז התבשיל ושמים בתוכה אורז (לא מערבבים!), מכסים ומבשלים על אש נמוכה כ-20 דקות עד שהאורז מוכן.
+ סמוך להגשה מערבבים ומגישים לצד שברי מצה.
בתאבון,
אלונה
שלום אלונה ותודה על מתכון שטרם הכרתי עם חומר גלם שכל כך אהוב עליי
סליחה על חילול הקודש מראש, אם אני רוצה לטבען את המתכון, במה להשתמש במקום בשר?
היי מעיין,
תפקידו של הבשר פה הוא יותר בגדר תבלין, טעמיו והשומן שבו מעשירים את הרוטב ומאחר ולא יצא לי לעבוד עם תחליפי חלבון אני לא ממש יודעת מה יכול להוות חלופה מספקת (סייטן אולי?). אבל, אם בכל זאת תרצי לנסות להכין תבשיל חובזה דומה לתבשיל זה הייתי ממליצה לך להוסיף עוד כמה סוגי עלים, למשל – תרד בר, כוסברה וכו'. כך יצא לך תבשיל עשיר בטעם גם אם הוא לא טרה "לפי הספר".
בתאבון ועדכני איך יצא 🙂
אלונה שלום. מסתבר שאין דבר זה אוכל יהודי כי יהודים בעצם חיו בגלות במשך אלפיים שנה ולכן יש כשר ולא כשר על פי היהדות, ב חוביזה נפוצה בכל אזור הים התיכון ואוכלים אותה כל תושבי ההר והכפר שגרים בעיקר באזורים פתוחים כפריים כמו את עכוב שזה עכובית הגלגל, גדילן מצוי, ואף דרדר, לוף ישראלי רגילת הגינה וחרדל, וסלק הבר, את מרור הגינות שהוא חסת הבר ואף את הסרפד הצורב למי שלא נזהר וכל עשב שטוב למאכל. אצלנו בעדה אוכלים חובזה בכל צורה וכל חלק בה טוב למרפא ומאכל. אבל הכי טעים זה הכי פשוט. אני מאדה אותה על בצל ו או שום מטוגן קל בשמן זית בנדיבות ולאחר ירידת נפח מוסיף מלח פלפל שחור ומיץ לימון סחוט טרי. כשרוצה להתפנק מאדה אותה עם ערמונים ובמצב הזה היא מאוד דומה בטעם האגוזי שלה לתחתיות ארטישוק מבושל. מעדן מלכים באפס עלויות ועבודה. ליד או בצרוף אורז כמו אצלך זה בכלל אליפות ליגה. בנוסף היא מככבת אצלנו כתחליף לעלי גפן ממולאים בחורף וגם במרקים ירוקים. מאכלי שנות הצנע בישראל הכי פשוטים והכי הכי טעימים.
בשר טחון 50+20 דקות ?
למה אתם לא מוציאים ספר בישול למאכלים קווקזים
כי אנחנו מחפשים ספונסר לפרוייקט? אם אתה מכיר מישהו מוזמן לקשר ביננו 🙂
נ.ב זה לא "אתם" שמי אלונה וזה הבלוג הפרטי שלי שאני מנהלת בשעות הפנאי שלי
איזה יופי לפגוש כאן את הטרה.
אצלנו, סבתי ע'ה (רבקה בן-ברוך לבית יוחננוב) היתה מבשלת טרה כל השנה, בדרך כלל בלי בשר (זה היה שמור לחויאגושט) כנראה מטעמי תקציב.
אחד הזיכרונות הכי יפים שלי זה הטיולים עם סבתא לקטוף את עלי החובזה (חלמית בעברית).
אני, שאוהבת מאוד חמוץ, הייתי מקבלת חצי לימון רק בשבילי לסחוט מעל הטרה המהבילה ולהתענג על כל ביס.
יישר כח על היוזמה הנהדרת. עלי והצליחי.
תודה על תגובתך ♥️
תודה רבה על המתכון והיוזמה!